סדק באזור פי הטבעת הוא בעיה זניחה מבחינה רפואית, וזאת בניגוד משווע לסבל שנגרם בכל יציאה.
מהן הסיבות להיווצרות פיסורה? מהם התסמינים? איך אפשר למנוע אותה, ואיך מטפלים כשהיא תוקפת?
פיסורה אנאלית (Anal Fissure)
היא סדק או קרע ברירית מסביב לפי הטבעת. דרך פי הטבעת יוצאת הצואה מהגוף. פיסורה באזור הזה יכולה להתבטא בכאב חמור ו/או דימום בזמן יציאה (פעולת מעיים).
מה ההבדל בין פיסורה לטחורים?
פיסורה היא סדק בתעלת פי הטבעת שאינו נרפא, ואילו טחורים הם התרחבות של כלי הדם באותו האזור. מאחר שהגורמים לשתי המחלות דומים, לעתים סובלים מטופלים משתיהן במקביל.
מה גורם לפיסורה?
פיסורה נגרמת כתוצאה מפציעה מקומית בפי הטבעת ובתעלה האנאלית. הקרע שנוצר גורם להתכווצות של שריר פי הטבעת, ולכן ישנה ירידה בהספקת הדם לפצע, ולכלוך הפצע עקב התפנות - מה שמעכב את החלמתו.
מהם גורמי הסיכון להופעת פיסורה?
1. עצירות.
2. יציאה קשה ו/או גדולה.
3. שלשול.
4. הריון ולידה.
5. זרימת דם מופחתת לאזור (כפי שקורה לעיתים אצל קשישים).
6. מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס כיבית.
7. מגע מיני אנאלי, החדרה של גוף זר.
האם פיסורה שכיחה יותר בגיל מסוים?
סדק בפי הטבעת יכול להתרחש במידה שווה אצל גברים ואצל נשים בכל גיל.
מה התסמינים של פיסורה?
אלה הם הסימפטומים השכיחים ביותר של פיסורה:
1. כאב חד, עקצוץ או צריבה בזמן יציאה. הכאב יכול להימשך בין כמה דקות לכמה שעות.
2. דימום או הפרשה צהבהבה בזמן יציאה. מרבית האנשים מבחינים בנקודה של דם בצבע אדום בהיר על נייר הטואלט או בטיפות דם באסלה. הדם אינו מעורבב בצואה.
3. גרד או גירוי סביב פי הטבעת - ללא הפסקה או לסירוגין.
4. קרע גלוי לעין בעור שמסביב לפי הטבעת.
מי שיש להם פיסורה קלה לרוב אינם סובלים מתסמינים בין פעולות המעיים.
מתי לפנות לרופא ?
אם סובלים מכאבים בזמן פעולת המעיים או אם מבחינים בדם טרי באסלה או על נייר הטואלט.
אנו ממליצים על שימוש בחוקן לא פולשני כבר בשלב קושי בהתפנות.
איך מאבחנים פיסורה?
אבחון הפיסורה הוא פשוט למדי ונעשה באמצעות בדיקה גופנית והתבוננות של רופא מיומן כמו כירורג, פרוטולוג או גסטרואנטרולוג.
האם זה מסוכן?
פיסורה כשלעצמה אינה מסוכנת, אך יכולה לפגוע מאוד באיכות החיים של המטופל.
עם זאת חשוב לדעת כי צואה כהה מאוד וקשה או דם בצואה עלולים להיגרם ממחלות אחרות שאינן פיסורה, כמו מחלת מעי דלקתית, זיהומים או סרטן המעי הגס. לכן חשוב לפנות לרופא בכל מקרה של דם בצואה.
איך מטפלים בפיסורה?
במקרים רבים ניתן לטפל בפיסורה בבית, ללא צורך באשפוז, ולהחלים בתוך ימים עד שבועות ספורים. במידה ופיסורה כרונית ניתן להיעזר בחוקן לא פולשני.
הטיפול הבסיסי - החוקן לא פולשני מטרתו ריכוך היציאות והסדרתן כדי למנוע את המשך הפגיעה ברירית. הטיפול המקובל בפיסורה מבוסס על צריכה מוגברת של מים ושל סיבים תזונתיים וכן על תרופות מרככות צואה ואמבטיות ישיבה (ישיבה של כ־15 דקות במים פושרים 3-2 פעמים ביום ולאחר יציאות). טיפול כזה עשוי להפחית את עוצמת הכאב ולהפסיק את הדימום. שיעור ההצלחה בטיפול בפיסורה בשיטה הזאת הוא כ־50%. במידה וטיפול זה לא צלח, יש להיעזר בחוקן לא פולשני.
הזרקת בוטוליניום טוקסין (בוטוקס או דיספורט) - בוטוליניום הוא חומר הגורם להרפיית שרירים זמנית. בטיפול בפיסורה מוזרקת התרופה לסיבי הסוגר הפנימי וגורמת להרפיה של שרירי פי הטבעת. התרופה מורידה את הלחץ בסוגר לתקופה שבין חודשיים לשלושה חודשים וכך מאפשרת לפיסורה להחלים. סיכויי ההצלחה המדווחים בהזרקה אחת הם כ־80%. תופעות הלוואי שדוּוחו הן כאב וזיהום במקום ההזרקה, שטפי דם ואי־שליטה על גזים וצואה. אסור להשתמש בתרופה במהלך ההיריון או ההנקה.
שימוש בחוקן לא פולשני מחליף את הזרקת בוטוליניום טוקסין
ומונע ניתוח ברוב המקרים
מה עושים אם הטיפולים המקובלים בפיסורה נכשלים?
פיסורה שאינה מחלימה בתוך שישה שבועות נחשבת לכרונית. כדי לרפא פיסורה כרונית, שלא הגיבה לטיפול שמרני, למשחות או לבוטוקס, ניתן לשקול ניתוח או שימוש בחוקן לא פולשני.
איך מנתחים פיסורה ?
קיימות 3 שיטות ניתוח עיקריות לטיפול בפיסורה:
1. חיתוך צידי של הסוגר (Lateral Internal Sphincterotomy): הניתוח, ששיעורי ההצלחה שלו מגיעים ל־95%, נעשה בדרך כלל בהרדמה כללית או ספינלית (בחוט השדרה), אולם ניתן לעשותו בבטחה גם בהרדמה מקומית. לרוב יש צורך בהשגחה קצרה לאחר הניתוח.
ההחלמה מהירה, והמטופלים מדווחים על ירידה דרמטית בכאבים ביום שלאחר הניתוח. לרוב ניתן לחזור לשגרה בתוך כמה ימים. התקבלו דיווחים על מקרים של פגיעה בסוגר - מה שגרם לאי־שליטה על סוגרים לאחר הניתוח -
אולם השכיחות של הסיבוך הזה היא כ 7%
2. כריתת הפיסורה (Fissurectomy): הניתוח הזה יכול להיות כשלעצמו או בשילוב עם חיתוך צידי של הסוגר. בהליך הזה כורתים את אזור הפיסורה שבה יש דלקת כרונית ובכך מעודדים ריפוי של הרקמות הבריאות סביבה.
3. הרחבה אנאלית (Anal Dilatation): מדובר בהרחבה ידנית או פנאומטית (באמצעות בלון) של פי הטבעת. זהו הליך שלרוב אינו מבוקר, וכיום לא ממליצים עליו לטיפול בפיסורה.
4. קידום מתלה אנאלי (Flap Anoplasty): מדובר בניתוח שבו רירית מאזור פי הטבעת מנותקת ממקומה ומועברת קדימה כך שתכסה את איזור הפיסורה. מדובר בהליך מורכב שמיועד בעיקר למקרים שבהם יש מתח שרירים מוחלש בסוגר.
שימוש קבוע בחוקן לא פולשני יכול למנוע ניתוח
איך אפשר למנוע פיסורה ?
1. יש להקפיד על יציאות סדירות במרקם תקין (ספוגי) באמצעות שתייה מרובה, תזונה עשירה בסיבים ופעילות גופנית סדירה או שימוש תדיר בחוקן לא פולשני.
2. כשמדובר בתינוקות יש לשמור על יובש באזור פי הטבעת באמצעות החלפת חיתולים תכופה.
3. יש לשמור על היגיינה אנאלית: רצוי לרחוץ את פי הטבעת על ידי שימוש תדיר בחוקן לא פולשני לאחר כל יציאה.
4. יש לטפל בפיסורה בשלב מוקדם של הופעתה.
5. להימנע מעצירות על ידי חוקן לא פולשני לפני ואחרי ההתפנות
האם זה יחזור?
הפיסורה עלולה לחזור בקרב חולים שטופלו בכל אחת מהשיטות. ממחקרים עולה ששיעורי ההישנות לאחר ניתוח הם הנמוכים ביותר בהשוואה לשאר שיטות הטיפול, אך שיעור הסיבוכים, לרבות אי־שליטה על יציאות, הוא גבוה יותר.
שימוש תדיר בחוקן לא פולשני לפני ואחראי התפנות מנעו את הישנות הפיסורה על ידי ריכוך עצירות.
כדי להפחית את שיעור החזרה מומלץ לסגל אורח חיים בריא הכולל תזונה עשירה בסיבים כמו פירות וירקות, הימנעות מעצירות על ידי חוקן לא פולשני ושמירה על היגיינה מקומית.